האם קרה לכם שעברתם ליד בית ישן ועזוב, שפעם היה מלא באנשים וילדים, והיום יש בו רק שקט וצמחייה פראית? כאשר עיר מתרוקנת לגמרי מבני אדם, הטבע ובעלי החיים תופסים את המקום שלהם. חיות שאוהבות לגור במקומות שוממים וִירֵשׁוּהָ וגם יִשְׁכְּנוּ בָהּ, כלומר יגיעו לגור בארץ לתמיד, ממש כאילו הם קיבלו אותה בירושה. הקָאַת היא עוף שמגיע מהמדבר, והיַנְשׁוֹף נקרא כך כי הוא עוף שפעיל וצועק בלילה, זמן שנקרא בלשון התנ"ך נשף. יחד איתם יחיו שם גם הקִפּוֹד והעֹרֵב.
כדי לתאר עד כמה הארץ תהיה ריקה, ישנו דימוי מיוחד מעולם הבנייה. בדרך כלל, בנאי שבונה בית משתמש בחוט מדידה שנקרא קַו, ובמשקולות מיוחדות שנקראות אֲבָנִים כדי ליישר את הקירות ולחזק אותם. אבל כאן, ה' משתמש בכלי הבנייה האלו למטרה הפוכה. במקום למדוד ולתכנן בניין חדש, הוא מודד את הריקנות והשממה של המקום. המילים תֹהוּ ובֹהוּ מתארות ריקנות מוחלטת, מצב שבו אין סדר ואין מבנים, אלא רק שקט של טבע פראי.