קרה לכם פעם שהרגשתם כאילו השמיים נופלים עליכם מרוב שמשהו היה קשה או מפחיד? הנביא משתמש בדיוק בהרגשה הזו כדי לתאר מה יקרה לאומות חזקות שעשו רע. הוא מצייר תמונה שבה השמיים מתפוררים והכוכבים נופלים, אבל הוא לא מתכוון שזה יקרה באמת. זהו משל למשבר גדול ולכך שהכוח וההצלחה של אותן אומות ייעלמו.
כשהנביא אומר שהשמיים וְנָמַקּוּ, הוא מתכוון שהם כאילו נמסים ומתפוררים. המילה וְנָגֹלּוּ פירושה להתקפל ולהתגלגל. בימי קדם, אנשים חשבו שהשמיים הם כמו ספר פתוח שאפשר לקרוא בו את העתיד ולקבל ממנו כוח. לכן, כשהנביא אומר שהשמיים וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם, הוא מתכוון שה׳ פשוט יסגור ויגלגל את הספר הזה. ברגע אחד, כל ההצלחה של אותם רשעים תסתיים, ויישאר להם רק חושך.
כדי להסביר כמה מהר הנפילה הזו תקרה, הנביא משתמש בשתי דוגמאות מעולם החקלאות. הראשונה היא כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן. עלי הגפן נושרים מהר מאוד כשהשורש שלהם מתייבש, וכך גם הכוח של האומות ייפול במהירות. הדוגמה השנייה היא וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה. כאן הכוונה היא לא לעלה, אלא לפרי התאנה עצמו שנופל מהעץ לפני שהוא מספיק להבשיל לגמרי. פרי שנופל ככה מרקיב מיד ואי אפשר להשתמש בו יותר. כך הנביא מסביר שאותן אומות יאבדו את כל הכוח שלהן ויישארו חסרות אונים.