ישעיהו, פרק ל״ו, פסוק א׳

בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, לאחר שמרד באשור והפסיק את השעבוד שהחל בימי אביו, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר למסע מלחמה מתוך ביטחון שיחריב את ירושלים כשם שהחריב את שומרון. הוא עלה עַל כׇּל־עָרֵי יְהוּדָה, אך למעשה לא כבש את כולן מיד, אלא התמקד בערים הַבְּצֻרוֹת, כלומר החזקות והמוקפות חומה, וַיִּתְפְּשֵׂם, משמע כבש ולכד אותן, בעוד שהערים הפרוזות נכנעו מעצמן. חזקיהו ניסה לשלם מס כבד כדי להרוויח זמן לביצור ירושלים, אך סנחריב ראה בהכנות אלו הפרת ברית ושב לתקוף, ויש המסבירים שחזר משום שחזקיהו סירב להמשיך בתשלום השנתי. תיאור היסטורי זה שולב בספר נבואי כדי להוכיח כיצד נבואותיו של ישעיהו על מפלת אשור והצלת חזקיהו התגשמו במלואן.