ישעיהו, פרק ל״ו, פסוק י״ז

הדובר מנסה לשכנע את העם להיכנע ולצאת לגלות, בהתאם למנהג העתיק של חילופי אוכלוסיות שנועד לבסס שליטה על נכבשים. הבטחתו וְלָקַחְתִּי אתכם, כלומר להעביר את העם ממקומו, אֶל־אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם חושפת טעות בשכנוע, שכן במקום להבטיח מקום טוב יותר הוא לא היה מסוגל לגנות את ארץ ישראל. עם זאת, יש בדבריו פיתוי מעשי למעבר בטוח לארץ שתושביה הקודמים הוגלו זה עתה, ולכן שדותיה מוכנים מיד לשימוש ללא סכנת רעב של ימי מצור. מקום זה מתואר בתור אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, המגדלת תבואה וענבי יין, וכן אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים, עדות לאקלים ייחודי שבו היבול צומח לאורך כל השנה ומעניק שפע תמידי.