במעמד של עימות מדיני, נציג אשור רַבְשָׁקֵה מעביר מסר מאיים שנועד לערער את ביטחונם של מנהיגי יהודה. הוא מפגין זלזול מכוון כאשר הוא מבקש למסור את דבריו אֶל־חִזְקִיָּהוּ בשמו הפרטי בלבד וללא תואר מלכות, בעוד שאת שולחו הוא מפאר בתואר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר. מוקד הנאום הוא השאלה המתריסה מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ, שנועדה לברר מהו מקור התעוזה של מלך יהודה למרוד באשור פעם נוספת. שאלה זו מופנית ישירות כלפי פעולותיו בשטח, שכן בניגוד לערים אחרות שנכנעו, חזקיהו בחר להתבצר בירושלים, לשקם את חומותיה ולהתכונן למלחמה חזיתית.
ישעיהו, פרק ל״ו, פסוק ד׳
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ רַבְשָׁקֵ֔ה אִמְרוּ־נָ֖א אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר הַמֶּ֤לֶךְ הַגָּדוֹל֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר מָ֧ה הַבִּטָּח֛וֹן הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּטָֽחְתָּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.