ישעיהו, פרק ל״ו, פסוק י״ט

בדברי תעמולה שנועדו לקעקע את ביטחונם של תושבי ירושלים ביכולת ההצלה של ה', הדובר האשורי מציג שורת שאלות רטוריות על ערים שכבר כבש. הוא שואל אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד, ערים הממוקמות בצפון סוריה, וכן אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם הסמוכה לנהר פרת, כדי להוכיח שאלילים אלו היו חסרי אונים לחלוטין ולא יכלו להושיע את עמם. לאחר מכן הוא שואל וְכִי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי, כלומר האם אלילי ארם הצליחו להציל את שומרון שעבדה אותם, או לחלופין, האם אלוהי שומרון עצמו הציל אותה כשם שהאלילים האחרים כשלו. מטרת אזכור שומרון היא להקדים ולסתור את טענת תושבי יהודה שכוחו של אלוהי ישראל גדול יותר, שהרי שומרון היא חלק מישראל ובכל זאת נפלה.