ישעיהו, פרק מ״א, פסוק כ״ה

ה' מצהיר על כוחו לחזות את העתיד ומכריז כי עורר את כורש מלך פרס, באומרו הַעִיר֤וֹתִי מִצָּפוֹן֙ וַיַּ֔את, כלומר התעורר ויבוא מארצו שבצפון מזרח כדי להחריב את בבל. הבטחת ה' כי המנהיג יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֑י התגשמה כשכורש הכיר באלוהים, אף שיש הרואים בפסוק תיאור משולב של נבוכדנצר המחריב וכורש הבונה, או נבואה עתידית על מלך המשיח שיקרא לעמים להאמין באל אחד. עוצמת הכיבוש מתוארת בהסתערות שבה המנהיג וְיָבֹ֤א סְגָנִים֙, כלומר ירמוס וידרוס את שרי האומות. הניצחון נמשל לאומן כלי חרס הדורך על האדמה, כְּמוֹ־חֹ֔מֶר וּכְמ֥וֹ יוֹצֵ֖ר יִרְמׇס־טִֽיט׃, פעולה שלא נועדה להשחית אלא לרכך את החומר הגולמי ולהכשירו, ובכך לתקן את האנשים הריקים שבאומות ולהחזירם למוטב.