ישעיהו, פרק מ״א, פסוק ז׳

באווירה של חרדה ובהלה מזרזים אומני העץ והמתכת זה את זה בייצור פסלים לעבודה זרה, וכך וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת צֹרֵף. האומן המופקד על השלב הסופי, מַחֲלִיק פַּטִּישׁ המיישר את המלאכה בנחת, מזרז אֶת הוֹלֶם פָּעַם, הוא האומן המכה בחוזקה על הסדן בתחילת העבודה. כאשר ציפוי המתכת מונח היטב על עץ הפסל, האומן מאשר כי החיבור חזק ועל כן אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא. בסיום התהליך נועצים האומנים יתדות בציפוי כדי לקבע אותו, וכך וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט ויתפרק. יש המפרשים כי שיתוף הפעולה הלחוץ אינו עוסק בפסלים, אלא בהכנות קדחתניות למלחמה שבהן מדביקים ומחזקים חרבות שבורות במסמרים כדי שישרדו זמנית בשדה הקרב.