ישעיהו, פרק מ״א, פסוק ט׳

Isaiah 41:9Sefaria

אֲשֶׁ֤ר הֶחֱזַקְתִּ֙יךָ֙ מִקְצ֣וֹת הָאָ֔רֶץ וּמֵאֲצִילֶ֖יהָ קְרָאתִ֑יךָ וָאֹ֤מַר לְךָ֙ עַבְדִּי־אַ֔תָּה בְּחַרְתִּ֖יךָ וְלֹ֥א מְאַסְתִּֽיךָ׃

ה' מבטיח לאחוז בעם ישראל ולהוציאו מן הגלות, ובהבטחה אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ הוא מתייחס לקיבוץ העם מארצות רחוקות או משורשיהם ההיסטוריים. ה' מתעתד להפקיע את העם משליטת אומות העולם, וכאשר הוא אומר וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ, הכוונה היא שיקרא להם מתחת ידי המלכים והנכבדים שלא יוכלו לעצור את הגאולה. באמירה וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי־אַתָּה ה' מייעד את ישראל להיות לחלקו ולבנו בכורו. הקשר נחתם בהצהרה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ, המדגישה כי בניגוד למלך בשר ודם העלול להחליף את משרתיו, בחירתו של ה' היא נצחית והוא אינו מואס בעמו חרף אורך הגלות.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.