ישעיהו, פרק מ״א, פסוק ט״ז

Isaiah 41:16Sefaria

תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אוֹתָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהֹוָ֔ה בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃ {ס}

אויבי ישראל עתידים להתפזר ולהיעלם כמו פסולת התבואה המופרדת בשעת הדישה. כאשר תִּזְרֵם ותפזר אותם באוויר, בתחילה וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם בקלות, ולבסוף וּסְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם לכל עבר אל אובדנם המוחלט. בניגוד לאומות שיידפו כקש, וְאַתָּה תָּגִיל בַּה' ותשמח על הישועה והקרבה אליו. בנוסף לכך, בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל, כלומר תזכה להתפאר לא מהצלחה חיצונית שבאה במקרה, אלא בזכות מעשיך, ביטחונך בה' והעובדה שהוא ייחד את שמו עליך.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.