יצא לכם פעם לראות ערימה של עלים יבשים שרוח פתאום מעיפה לכל עבר, עד שלא נשאר מהם זכר? הנביא משתמש בתמונה דומה מעולם החקלאות כדי להסביר מה יקרה בעתיד לאויבים של עם ישראל. כשחקלאים רוצים להפריד את גרגירי החיטה הטובים מהפסולת היבשה והקלה, הם זורקים את התבואה לאוויר. הפעולה הזו נקראת תִּזְרֵם, כלומר תפזר ותעיף אותם. בהתחלה, וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם, רוח קלה תרים את האויבים באוויר כמו קש, ואז תגיע סופה חזקה וסְעָרָה תָּפִיץ אוֹתָם ותפזר אותם לחלוטין. הם פשוט יעופו וייעלמו. אבל מה קורה לחיטה הטובה? היא נאספת ונשארת שמורה. כך בדיוק יקרה לעם ישראל. בזמן שהאומות האחרות ירגישו פחד וחוסר ביטחון, הנביא מרגיע את עם ישראל ומבטיח: וְאַתָּה תָּגִיל בַּה'. אתם תשמחו מאוד בזכות הישועה והקרבה לה'. בסוף מובטחת לעם ישראל עוד הבטחה: בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל, כלומר אתם תזכו לשבח ולהתפאר. יש הבדל חשוב בין סתם לשמוח לבין להתפאר. אדם יכול לשמוח ממשהו טוב שקרה לו לגמרי במקרה, אבל הוא מתפאר רק במשהו שקשור לבחירות ולמעשים שלו. עם ישראל יוכל להיות גאה בכך שהוא בחר לסמוך על ה', ובזכות המעשים הטובים שלו הוא זכה שה' יקרא את שמו עליו וישמור עליו מכל משמר.
ישעיהו, פרק מ״א, פסוק ט״ז
תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אוֹתָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהֹוָ֔ה בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃ {ס}
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.