ישעיהו, פרק מ״א, פסוק י״ז

Isaiah 41:17Sefaria

הָעֲנִיִּ֨ים וְהָאֶבְיוֹנִ֜ים מְבַקְשִׁ֥ים מַ֙יִם֙ וָאַ֔יִן לְשׁוֹנָ֖ם בַּצָּמָ֣א נָשָׁ֑תָּה אֲנִ֤י יְהֹוָה֙ אֶעֱנֵ֔ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֶעֶזְבֵֽם׃

תדמיינו שאתם הולכים במדבר חם, השמש קופחת ואין לכם אפילו טיפת מים אחת לשתות. כך בדיוק הרגישו בני ישראל כשהיו בגלות, רחוקים מהארץ שלהם. הם הרגישו חלשים וחסרי אונים מול האויבים שלהם, ולכן הם נקראים הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים. המילה אביון מתארת אדם שנמצא במצב קשה וחסר כול, אפילו יותר מעני.


כאשר בני ישראל יחזרו לארץ ישראל דרך המדבר היבש, יחסר להם הדבר הפשוט והבסיסי ביותר והם יהיו מְבַקְשִׁים מים. מרוב שהם יהיו צמאים, הלשון שלהם נָשָׁתָּה, כלומר התייבשה לגמרי.


אבל בדיוק ברגע הקשה הזה, מגיעה הבטחה כפולה ומשמחת. ה' אומר להם אֲנִי ה' אֶעֱנֵם. בגלל שה' ברא את העולם והוא יכול לעשות הכול, הוא מבטיח לענות להם ולתת להם מים כדי שלא יקרה להם שום דבר רע במדבר. בנוסף, הוא מבטיח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם. יש קשר כל כך מיוחד וחזק בין ה' לעם ישראל, עד שהוא לעולם לא יעזוב אותם. ה' כל כך אוהב את עמו ודואג לו, שהוא יספק להם את כל מה שהם צריכים עוד לפני שבכלל יספיקו לצעוק ולהתפלל אליו.


נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.