ניסיתם פעם לעמוד על שפת הים ולספור את גרגרי החול שמתחת לרגליים שלכם? ברור שזה בלתי אפשרי! ה׳ מבטיח לעם ישראל הבטחה מיוחדת ומרגשת: אם הם היו שומעים בקולו, הם היו מתרבים כל כך, עד שהם היו כמו החול שעל שפת הים. המילה זַרְעֶךָ מתכוונת לאנשים הבוגרים בעם, והמילים וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ מתארות את הילדים הצעירים. כדי להסביר עד כמה הם יהיו רבים, מופיעה המילה כִּמְעֹתָיו, שפירושה הוא גרגרי החול הקטנים והרבים שאי אפשר בכלל לספור.
אבל מה קורה אם העם בכל זאת טועה ולא תמיד מקשיב לה׳? ה׳ מבטיח שגם אז, עם ישראל לעולם לא ייעלם. ההבטחה לֹא יִכָּרֵת אומרת שהאנשים עצמם תמיד ימשיכו לחיות ולהתקיים, וההבטחה וְלֹא יִשָּׁמֵד שְׁמוֹ אומרת שגם האמונה והדרך המיוחדת שלנו לא יאבדו לעולם. גם אם לפעמים העם צריך לצאת לגלות ולהתרחק מבית המקדש, שזה נקרא להתרחק מִלְּפָנָי, זו רק הרחקה זמנית. בסופו של דבר, ה׳ תמיד ישמור עלינו ותמיד תגיע הגאולה.