ישעיהו, פרק מ״ח, פסוק י״ט

אילו עם ישראל היה שומע בקול ה', זַרְעֶךָ, המכוון לדור הבוגרים, וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ, שהם הילדים יוצאי הבטן, היו זוכים לריבוי עצום. מספרם הרב מתואר במילה כִּמְעֹתָיו, המדמה את העם לגרגרי חול רבים או לדגים לאין ספור הנולדים מתוך מעי הים. אף על פי שהעם חטא, ה' מבטיח כי לֹא יִכָּרֵת קיומו הפיזי, וְלֹא יִשָּׁמֵד שְׁמוֹ, כך שצביונו ודתו לא יכחדו לעולם. העונש על החטאים אינו השמדה אלא רק הרחקה מִלְּפָנָי, כלומר סילוק מנוכחות ה' בבית המקדש ויציאה לגלות שבסופה תבוא הגאולה.