ישעיהו, פרק מ״ח, פסוק ג׳

ה' מוכיח את העם על חוסר אמונתו ומציג את התגשמות ההיסטוריה כהוכחה לשליטתו המוחלטת בעולם. התרחשויות העבר הקדומות, הָרִאשֹׁנוֹת, כדוגמת גאולת מצרים ומפלת מחנה סנחריב, הוכרזו והתקיימו במדויק. ה' מצהיר כי מֵאָז הִגַּדְתִּי וּמִפִּי יָצְאוּ וְאַשְׁמִיעֵם, כלומר הוא השמיע את גזרותיו מבעוד מועד, ולאחר מכן פִּתְאֹם עָשִׂיתִי וַתָּבֹאנָה, הנבואות יצאו לפועל באופן פתאומי ומהיר. השימוש בלשון רבים, כדוגמת יָצְאוּ ו-וַתָּבֹאנָה, מדגיש שהנבואות נאמרו והתגשמו פעמים רבות. לחלופין, ייתכן שלא היה פער זמנים כלל בין ההכרזה לביצוע, ורגע השמעת הנבואה והתרחשות הנס קרו בו זמנית.