כדי לרתק את מנהיגי העם המסרבים להקשיב לתוכחה ישירה, הנביא מחבר משל פיוטי המנוסח כשיר אהבה על כרם. הוא מכריז כי עתה אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, כשהוא שר בשליחות ה' או על אודותיו, ומשתמש בכינויי החיבה יְדִידִי וכן דּוֹדִי כדי לבטא את הקשר העמוק בין ה' לכנסת ישראל. שיר זה הוא שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ, שבו הכֶּרֶם מסמל את עם ישראל הנמצא בבעלותו של ה'. הנביא מתאר כי כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן־שָׁמֶן, כלומר נטוע במקום גבוה ובולט כהר המייצג את ארץ ישראל, ובחלקה דשנה ופורייה הראויה להצמיח פירות משובחים. תיאור זה מסמל את התנאים האידיאליים והשפע הגשמי והרוחני שהעניק ה' לעמו בארצו.
ישעיהו, פרק ה׳, פסוק א׳
אָשִׁ֤ירָה נָּא֙ לִֽידִידִ֔י שִׁירַ֥ת דּוֹדִ֖י לְכַרְמ֑וֹ כֶּ֛רֶם הָיָ֥ה לִידִידִ֖י בְּקֶ֥רֶן בֶּן־שָֽׁמֶן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.