הצדיקים והעניים, המדומים לכְבָשִׂים, וְרָעוּ ויחיו בשלווה כְּדָבְרָם, כפי מנהגם הישר, או לחלופין הערים המושחתות ייחרבו ויהפכו לאזורי מרעה טבעיים. את וְחָרְבוֹת מֵחִים, בתי הפאר החרבים של הרשעים השמנים, יֹאכֵלוּ ויירשו הגָּרִים, אותם צדיקים שנעשו נוודים חסרי בית בעקבות העושק, או פולשים זרים שיבזזו את האוצרות שנותרו. תיאור זה משמש גם כמשל שבו אנשי העמל הפשוטים ישרדו, ואילו העשירים המושחתים יאבדו, כך שוְחָרְבוֹת, החורב והיובש, יֹאכֵלוּ וישחיתו את המֵחִים, מוח העצם, של הגָּרִים, העצמות.
ישעיהו, פרק ה׳, פסוק י״ז
וְרָע֥וּ כְבָשִׂ֖ים כְּדׇבְרָ֑ם וְחׇרְב֥וֹת מֵחִ֖ים גָּרִ֥ים יֹאכֵֽלוּ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.