מנהיגות ראויה דורשת תכונות של עוז, חכמה ויושר, אך לעיתים הכישרונות הללו מופנים לאפיקים של נהנתנות והשחתה. הנביא מפנה ביקורת אירונית ולעגנית כלפי שרי העם ושופטיו, אשר מתהדרים בתכונות של כוח, אך מנצלים אותן למטרות ריקות ושליליות.
הנביא קורא הוי על אותם גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן. במקום שגבורתם תבוא לידי ביטוי בעבודת ה', בלחימה באויבים, בעשיית משפט ובהצלת עשוקים, היא נמדדת אך ורק ביכולתם לשתות כמויות גדולות של יין [רד"ק, מלבי"ם, אברבנאל]. שופטים ומנהיגים אמורים להיות גיבורים שאינם חוששים מאיש בעשותם צדק, אך אנשים אלו איבדו את חכמתם וגבורתם האמיתית בתוך השכרות והתענוגות, והם מנצלים את מעמדם כדי להטות משפט ולהצדיק רשעים תמורת שוחד [מלבי"ם, שד"ל, אבן עזרא].
הביטוי וְאַנְשֵׁי חַיִל נתפס בקרב רוב הפרשנים כהמשך ישיר וכפל רעיון של המילה גבורים, כלומר אנשי כוח [מצודת דוד, רד"ק]. עם זאת, יש המדייקים בהבדלים שבין התארים. גישה אחת מפרשת כי בעוד "גיבור" הוא אדם בעל כוח טבעי המשתמש בו לשתיית היין עצמו, "איש חיל" הוא מי שרכש מיומנות ותכסיסים בלימוד, והוא מנצל את מומחיותו רק כדי לרקוח ולמזוג את המשקאות [מלבי"ם]. גישה אחרת, הנשענת על התרגום לארמית, מפרשת את המושג "אנשי חיל" כאנשים עשירים ובעלי נכסים. לפי פירוש זה, במקום להשתמש בעושרם למעשי צדקה או להתעלות רוחנית, הם מבזבזים את ממונם על קניית אלכוהול רב [רד"ק, אברבנאל].
פעולתם של אנשי החיל היא לִמְסֹךְ שֵׁכָר. רוב המפרשים מסכימים כי משמעות המילה היא מזיגה ותיקון של המשקה [רש"י, מצודת ציון, מלבי"ם]. הכוונה היא לנוהג לערבב ביין סממנים שונים כדי להפוך אותו למשכר וחזק יותר [שד"ל]. מנגד, יש המפרשים את המילה מלשון יציקה ושפיכה, בדומה למילה "לנסוך", המעידה על מזיגה מרובה ושתייה חזקה [אבן עזרא], אך פרשנים אחרים חולקים על כך ומוכיחים מפסוקים אחרים כי השורש מס"ך מתייחס בהכרח לפעולת העירוב וההכנה של המשקה, ולא לשפיכתו [שד"ל].