המרדף חסר המעצורים אחר צבירת נדל"ן וקרקעות עתיד להסתיים באסון חקלאי אירוני. הקללה האלוהית תכה בשדות ובכרמים שאותם חמדו העשירים, ותהפוך את האדמה לעקרה כמעט לחלוטין. קללת היבול משמשת כהסבר לכך שהבתים הגדולים שנגזלו יישארו שוממים, שכן הרעב הכבד יאלץ את היושבים לנטוש את בתיהם ולגלות [רש"י, רד"ק, מצודת דוד]. מנגד, יש הסבורים כי הקשר הסיבתי הפוך: דווקא משום שהבתים יתרוקנו מיושביהם, לא ייוותרו ידיים עובדות לעבד את האדמה, ומיעוט החקלאים הוא שיוביל לדלות היבול [שד"ל].
עונש זה מגיע בבחינת מידה כנגד מידה על כך שגזלו את שדותיהם של העניים או שמנעו את מעשרות הארץ השייכים לה' [רש"י, רד"ק]. טמונה כאן גם אירוניה מרירה כלפי הגוזלים: הם השתלטו על שטחים עצומים, אך כעת יזדקקו לכרמים ושדות ענק רק כדי להפיק כמות זעומה של יבול. למעשה, היה משתלם להם יותר לגזול בתים מאשר שדות שייוותרו בשממונם [מלבי"ם].
הפסוק ממחיש את עוצמת הקללה באמצעות מידות חקלאיות. עשרת צמדי כרם מתארים שטח עצום של כרם. רוב הפרשנים מסבירים כי מדובר בשטח אדמה שגודלו נמדד לפי הספק החרישה של עשרה זוגות שוורים ביום עבודה אחד [רש"י, רד"ק, שד"ל, מצודת ציון, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, גישה אחרת מפרשת שהמספר עשר מציין פשוט כמות רבה, והמילה "צמדי" רומזת לכרמים הרבים שהרשעים הצמידו וחיברו זה לזה בכוח תוך הסגת גבול [אבן עזרא, מלבי"ם].
למרות גודלו העצום של הכרם, הוא יַעֲשׂוּ בַּת אֶחָת. ה"בת" היא מידת נפח קטנה לנוזלים המשמשת למדידת היין, המכילה שלוש סאים בלבד [רש"י, מצודת ציון, אברבנאל].
הקללה תפגע גם בתבואת השדה: וְזֶרַע חֹמֶר, כלומר שטח אדמה שנזרעת בו כמות עצומה של זרעים במידת ה"חומר" (הנקראת גם "כור", ומכילה עשר איפות או שלושים סאים), יַעֲשֶׂה אֵיפָה. השדה יניב איפה אחת בלבד של תבואה. האיפה היא מידת נפח ליבש המקבילה בשיעורה למידת ה"בת" בלח [אבן עזרא, שד"ל, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
התוצאה הסופית של עבודת האדמה היא מכה אנושה לחקלאי: היבול שיצמח יעמוד על עשירית בלבד מכמות הזרעים שהושקעה באדמה [שד"ל, ביאור שטיינזלץ].