הנביא מעיד כי שמע את הגזירה שגזר ה', אשר נשבע בשמו לאחר שצעקת העשוקים הגיעה בְּאָזְנָי יְהוָה צְבָאוֹת. באמצעות לשון השבועה החמורה אִם־לֹא, המבטיחה שהעונש יתקיים בהכרח, נגזרת גלות על החברה החמדנית שדחקה את רגלי החלשים. העשירים שגזלו נחלות כדי להגדיל את אחוזותיהם יגלו מהארץ, וכך בָּתִּים רַבִּים, שהם מבנים יפים וחשובים, לְשַׁמָּה יִהְיוּ ויעמדו בשיממונם. אז יתברר חוסר התוחלת שבמעשיהם, שכן דווקא אותם בתים גְּדֹלִים וְטוֹבִים יישארו ריקים לחלוטין מאדם ומֵאֵין יוֹשֵׁב.
ישעיהו, פרק ה׳, פסוק ט׳
בְּאׇזְנָ֖י יְהֹוָ֣ה צְבָא֑וֹת אִם־לֹ֞א בָּתִּ֤ים רַבִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה יִֽהְי֔וּ גְּדֹלִ֥ים וְטוֹבִ֖ים מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.