ישעיהו, פרק ה׳, פסוק כ״ז

צבא האויב הפולש מתקדם למטרתו בנחישות וללא כל עיכוב. בשורותיו אֵין עָיֵף הסובל מתשישות פנימית, וְאֵין כּוֹשֵׁל המעוכב בשל חולשה או מכשול חיצוני בדרך. הלוחמים צועדים ברציפות ביום ובלילה, כשהם מתגברים על תנומה קלה וארעית ולכן החייל לֹא יָנוּם, ומוותרים אף על הצורך האנושי בשינה עמוקה ולכן וְלֹא יִישָׁן. מתוך מוכנות מתמדת לקרב הם אינם פושטים את בגדיהם, כך שלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו, כלומר החגורה שעל מותניו. רמת המוכנות כה גבוהה עד שאפילו תקלה טכנית קלה לא תעצור אותם, שכן וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו, וקשר הנעל לא ייוותר מעצמו ואף לא ייקרע במהלך המסע.