קרה לכם פעם שניסיתם להגיד משהו ממש חשוב, אבל אף אחד לא רצה להקשיב? זה בדיוק המצב שבו היה הנביא. מנהיגי העם לא רצו לשמוע את דברי התוכחה שלו ולעגו לו. במקום לכעוס, הנביא בחר בדרך מתוחכמת כדי לגרום להם להקשיב. הוא חיבר ברוח הקודש שיר אהבה יפהפה ונעים לאוזן על כרם, כדי לרתק אותם לסיפור.
הנביא אומר שהוא ישיר נָּא, כלומר עכשיו, שיר עבור יְדִידִי. המילים יְדִידִי וכן דּוֹדִי הן מילות חיבה ואהבה עמוקה שמכוונות כלפי ה', והנביא שר את השיר בשליחותו. בשיר המיוחד הזה, הכֶּרֶם הוא בעצם משל לעם ישראל, ובעל הכרם הוא ה'. הנביא מתאר שהכרם נמצא בְּקֶרֶן, כלומר על הר גבוה ובולט. ממש כמו שהקרן היא החלק הגבוה ביותר בגוף של בעל החיים, כך ארץ ישראל נחשבת לגבוהה וחשובה מכל הארצות. האדמה של הכרם מתוארת במילים בֶּן־שָׁמֶן, כלומר זוהי חלקה פורייה וטובה מאוד, שראויה להצמיח פירות משובחים.
כרם שנטוע על הר גבוה עם אדמה כל כך טובה, מקבל את התנאים הכי טובים בעולם כדי לגדל ענבים מצוינים. דרך המשל הזה, הנביא מסביר שה' העניק לעם ישראל את התנאים המושלמים ביותר בארץ ישראל, כדי שהם יצליחו ויפרחו.