ישעיהו, פרק ה׳, פסוק כ״א

יצא לכם לפגוש פעם אנשים שבטוחים שהם יודעים הכול ולא מוכנים להקשיב לאף אחד אחר? הנביא פונה בדיוק לאנשים כאלה, שמתנהגים בגאווה גדולה. הוא קורא להם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, כלומר, אנשים שחושבים שהם הכי חכמים ומשכילים שיש. כשהנביאים מגיעים כדי ללמד אותם את הדרך הנכונה ולעזור להם להבדיל בין טוב לרע, האנשים האלה מסרבים להקשיב. הם טוענים שהם בעצם חכמים יותר מהנביאים ויודעים טוב יותר מכולם מה נכון לעשות. הנביא מוסיף ואומר עליהם שהם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים, וזה בעצם אומר את אותו הדבר: גם כשהם מסתכלים על עצמם, הם נחשבים בעיני עצמם לאנשים הכי מבינים ונבונים. אבל האמת העצובה היא שבגלל הגאווה שלהם הם התבלבלו לגמרי, ואיבדו את היכולת הפשוטה להבחין בין מעשה טוב למעשה רע.