אובדן הדרך החמור ביותר מתבטא בעיוות מוחלט של המצפן המוסרי, כאשר בני אדם הופכים את מערכת הערכים מן הקצה אל הקצה. הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע הם אלו המהללים עבודה זרה ומעשים מושחתים, ורואים בעבודת ה' ובתורה טורח מעייף ושלילי. הנביא מתאר אותם כמי ששָׂמִים, כלומר מעריכים וחושבים בצורה משובשת, וממחיש זאת דרך פגיעה בחושי הראייה והטעם: שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וכן שָׂמִים מַר לְמָתוֹק. בדומה לאדם חולה שחושיו השתבשו, הם סובלים מעיוורון רוחני שגורם להם להתאוות לחטא מתוך מחשבה שיאיר וימתיק את חייהם, מבלי להבין שדרכם תוביל לבסוף לפורענות חשוכה ומרה.
ישעיהו, פרק ה׳, פסוק כ׳
ה֣וֹי הָאֹמְרִ֥ים לָרַ֛ע ט֖וֹב וְלַטּ֣וֹב רָ֑ע שָׂמִ֨ים חֹ֤שֶׁךְ לְאוֹר֙ וְא֣וֹר לְחֹ֔שֶׁךְ שָׂמִ֥ים מַ֛ר לְמָת֖וֹק וּמָת֥וֹק לְמָֽר׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.