ישעיהו, פרק ה׳, פסוק ה׳

לאחר שהכרם לא הגיב לטיפול המסור, בעליו מכריז כעת, וְעַתָּה אוֹדִיעָה־נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי, כי העונש המתוכנן אינו הרס אקטיבי אלא הפקרתו לגורלו באמצעות סילוק מערכת ההגנה הכפולה שלו. ראשית תתבצע עצם פעולת הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ, כלומר סילוק סייג הקוצים החיצוני, וכתוצאה מכך הכרם וְהָיָה לְבָעֵר ויהפוך לשטח מרעה שבו חיות יכנסו וישחיתו את היבול. בשלב השני תתרחש פעולת פָּרֹץ גְּדֵרוֹ, הריסת החומה המרכזית והמוצקה העשויה אבנים ועצים, כך שהכרם וְהָיָה לְמִרְמָס ויירמס כליל תחת רגלי בהמות ובני אדם. תיאור זה, שניתן להבינו כחזרה רעיונית או כהדרגתיות של הרס מעמיק, מסמל בנמשל את סילוק השגחתו ושמירתו של ה' מעל עם ישראל. ללא הגנה אלוהית זו, יאבד העם את חוסנו ויישאר חשוף ופגיע לשליטתן של אומות העולם ולפגעי הזמן.