מצוקת הגלות וחוסר האונים מתבטאים בחיפוש נואש אחר מוצא, כאשר אנו נְגַשְׁשָׁה וממששים את הקִיר באפלה, או נצמדים אליו כדי לא ליפול. מצבנו קשה לא רק כַֽעִוְרִים שאיבדו את ראייתם אך יכולים למשש את דרכם במקום מוכר, אלא וּכְאֵין עֵינַיִם לחלוטין, שכן אנו אבודים ואיננו מוכנים לקבל את אור הישועה של ה'. מצוקתנו מתעצמת כאשר כָּשַׁלְנוּ בַֽצׇּהֳרַיִם, באור מלא של אמת אלוהית ובעיתות שלום עולמי, כאילו צעדנו בחשכת הלילה, כַּנֶּשֶׁף, ללא איש שינחה אותנו. כך אנו שרויים בָּאַשְׁמַנִּים כַּמֵּתִים, כלואים במקומות שוממים וחשוכים כקבר, או לחלופין, נדמים כמתים בעוד שאר האומות סביבנו נהנות משפע ובריאות.
ישעיהו, פרק נ״ט, פסוק י׳
נְגַשְׁשָׁ֤ה כַֽעִוְרִים֙ קִ֔יר וּכְאֵ֥ין עֵינַ֖יִם נְגַשֵּׁ֑שָׁה כָּשַׁ֤לְנוּ בַֽצׇּהֳרַ֙יִם֙ כַּנֶּ֔שֶׁף בָּאַשְׁמַנִּ֖ים כַּמֵּתִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.