הנביא נושא וידוי בשם העם לפני ה' מתוך התעוררות פנימית, ומצהיר כִּֽי־רַבּ֤וּ פְשָׁעֵ֙ינוּ֙, כלומר הצטברה כמות עצומה של מרידות בה' מצד דורות של אבות ובנים. פשעים אלו גלויים ומונחים ממש נֶגְדֶּ֔ךָ, לנגד עיניו של ה', ובמקביל וְחַטֹּאותֵ֖ינוּ, שהן העבירות שבין אדם לחברו, עָ֣נְתָה בָּ֑נוּ, כאשר כל מעשה קם בנפרד להעיד ולקטרג על העם. המשך הדברים מדגיש את ההתמדה בחטא, שכן כִּֽי־פְשָׁעֵ֣ינוּ אִתָּ֔נוּ ומעידים שהעם טרם חזר בתשובה מדרכו הרעה. לבסוף, המילים וַעֲוֺנֹתֵ֖ינוּ יְדַעֲנֽוּם מבהירות שהמעשים הפסולים והדעות הכוזבות נעשו מתוך מודעות מלאה והכרה בהם, ולא מתוך שוגג.
ישעיהו, פרק נ״ט, פסוק י״ב
כִּֽי־רַבּ֤וּ פְשָׁעֵ֙ינוּ֙ נֶגְדֶּ֔ךָ וְחַטֹּאותֵ֖ינוּ עָ֣נְתָה בָּ֑נוּ כִּֽי־פְשָׁעֵ֣ינוּ אִתָּ֔נוּ וַעֲוֺנֹתֵ֖ינוּ יְדַעֲנֽוּם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.