קרה לכם פעם שהייתם במקום שבו כולם עשו משהו לא בסדר, ודווקא בגלל שבחרתם להתנהג יפה ולהיות ישרים, אנשים אחרים צחקו עליכם? מצב עצוב כזה קרה בתקופה שעליה מדבר הנביא. החברה הגיעה למצב כל כך קשה, עד שהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת. כלומר, האמונה והיושר פשוט נעלמו מן העולם, ממש כאילו לא היו קיימים מעולם, וכולם התרגלו רק לרמות אחד את השני.
במציאות הפוכה שכזו, אדם שוְסָר מֵרָע, כלומר מי שבוחר להתרחק ממעשים רעים, נחשב בעיני כולם למִשְׁתּוֹלֵל. אנשים חושבים שהוא פשוט משוגע או טיפש, רק בגלל שהוא לא מוכן לנצל הזדמנויות ולהרוויח דברים בדרכים לא ישרות.
כשהדברים נראים כך, וַיַּרְא ה' וַיֵּרַע בְּעֵינָיו כִּי אֵין מִשְׁפָּט. ה' מתבונן על מה שקורה, והדבר שהכי מכעיס ומעציב אותו הוא שאין משפט ואין צדק. בלי צדק בסיסי בין אדם לחברו, בני האדם שוכחים איך להתנהג בכבוד אחד לשני, החברה לא יכולה באמת להמשיך להתקיים, וההתנהגות הזו מביאה עליהם בסופו של דבר תוצאות קשות.