ישעיהו, פרק נ״ט, פסוק ב׳

קרה לכם פעם שהרגשתם רחוקים מחבר טוב, לא בגלל שהוא הלך למקום אחר, אלא בגלל מעשה לא נעים שעשיתם? לפעמים אנחנו עלולים להרגיש רחוקים מה'. הנביא מסביר לנו שהריחוק הזה לא קורה בגלל שה' לא יכול לעזור לנו. המילים כִּי אִם באות ללמד אותנו שיש רק סיבה אחת לריחוק הזה, והיא המעשים שלנו. כאשר אנחנו בוחרים להתנהג בצורה לא טובה, הכתוב אומר כי עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם. כלומר, המעשים הרעים בונים מעין קיר שמפריד וחוסם את הקרבה בינינו לבין ה'. הפסוק מזכיר גם את המילה וְחַטֹּאותֵיכֶם, שהם דברים לא טובים שאנחנו עושים לפעמים רק כי קשה לנו להתגבר על החשק שלנו. המעשים האלה גורמים למצב שבו הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ. כמובן שלמעשים שלנו אין כוח לבנות קיר פיזי אמיתי, וה' לא באמת מכסה את הפנים והאוזניים שלו עם הידיים. התנ"ך פשוט מדבר אלינו בשפה של בני אדם, כדי שנבין שהמעשים שלנו הם אלו שגורמים לה' להתרחק, להסתיר את פניו כביכול, ולא להקשיב לתפילות שלנו.