קרה לכם פעם שהרגשתם כל כך עצובים או מתוסכלים, שפשוט רציתם לצעוק או לבכות חזק כדי שמישהו ישמע ויעזור לכם? בדיוק ככה הרגישו עם ישראל כשהיו להם הרבה צרות והם לא מצאו דרך לצאת מהן. מרוב כאב, התפילות והזעקות שלהם דמו לקולות של חיות. המילה נֶהֱמֶה מתארת קול חזק של גניחה, כמו של דובים, והביטוי הָגֹה נֶהְגֶּה מתאר קול של יללה ועצבות, כמו הצפצוף של היונים. שני הקולות האלה מראים כמה העם בכה וזעק לעזרה מה'. העם התפלל וקיווה שה' יעזור להם ויעשה צדק עם האויבים שלהם, וזה נקרא נְקַוֶּה לַמִּשְׁפָּט. אבל המציאות הייתה מאכזבת, וָאַיִן, כי הם הרגישו שאף אחד לא בא להציל אותם. ולמה בעצם לִישׁוּעָה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ? הרי ה' תמיד יכול להציל ורוצה לעזור. הסיבה היא שההצלה התרחקה בגלל המעשים הלא טובים של העם. הם הבינו שכדי שהישועה תוכל להתקרב ולהגיע, הם צריכים קודם כל לקחת אחריות ולתקן את ההתנהגות שלהם.
ישעיהו, פרק נ״ט, פסוק י״א
נֶהֱמֶ֤ה כַדֻּבִּים֙ כֻּלָּ֔נוּ וְכַיּוֹנִ֖ים הָגֹ֣ה נֶהְגֶּ֑ה נְקַוֶּ֤ה לַמִּשְׁפָּט֙ וָאַ֔יִן לִישׁוּעָ֖ה רָחֲקָ֥ה מִמֶּֽנּוּ׃
שיתוף הפסוק
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.