נסו לחשוב איך היו נראים החיים שלנו אם כל האנשים סביבנו היו מפסיקים לומר את האמת. קשה אפילו לדמיין מצב כזה, נכון? ישנו תיאור של חברה שבה השקר נמצא ממש בכל מקום. במצב כזה אֵין קֹרֵא בְצֶדֶק, כלומר, כשאנשים באים בטענות אחד לשני, הם עושים זאת מתוך שקר ותרמית. חוסר הכנות ממשיך אפילו אל בתי המשפט, כי וְאֵין נִשְׁפָּט בֶּאֱמוּנָה, האנשים שמתווכחים ביניהם לא עושים זאת באמת, אלא מנסים לרמות.
במקום לסמוך על דברים אמיתיים, כל אחד מהם בָּטוֹחַ עַל תֹּהוּ וְדַבֶּר שָׁוְא. המילים תֹּהוּ וכן שָׁוְא מתארות דברים ריקים שאין בהם שום ממש. אנשים מבטיחים הבטחות שאין להם כוונה לקיים, ובוטחים בכך שהשקר שלהם לא יתגלה, למרות שלפני ה' הכל תמיד גלוי וידוע.
כדי להסביר איך המעשים הרעים האלו נוצרים, מופיע ציור מעניין: הָרוֹ עָמָל וְהוֹלֵיד אָוֶן. המילה הָרוֹ קשורה למילה היריון. המחשבה והתכנון של המעשה הרע דומים להיריון, והמעשה הרע שקורה בסוף מדומה ללידה. הדימוי הזה בא ללמד אותנו שהמעשים הרעים לא קורים סתם במקרה, אלא הם תוצאה של תכנון מוקדם ומחשבה לא טובה.