חשבתם פעם איך מרגיש אדם שישב הרבה זמן בחושך מוחלט, ופתאום מישהו מדליק עבורו אור גדול ונעים? כך בדיוק מרגיש עם ישראל אחרי תקופה ארוכה וקשה של גלות וצרות.
הנביא פונה אל ירושלים ואל עם ישראל ומבשר להם שהתקופה העצובה הסתיימה. הוא קורא להם קוּמִי אוֹרִי, כלומר, קומו מהעצב ומהמצב הקשה שבו הייתם, כי הגיע הזמן לשמוח. החושך מסמל את הצרות שהיו בעבר, והאור מסמל את השמחה, ההצלחה וההצלה שמגיעות עכשיו. הנביא ממשיך ואומר כִּי בָא אוֹרֵךְ. המילה בא כאן פירושה שהאור שלכם הגיע. זהו לא אור רגיל, אלא אור מיוחד שה' נותן לעמו. בניגוד לפעמים קודמות שבהן עם ישראל היה צריך לקום בעצמו, הפעם ה' הוא זה שמרים אותו. בסוף מובטחת הבטחה נפלאה, וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח. המשמעות היא שהנוכחות של ה' חוזרת להאיר על עם ישראל. האור האלוקי הזה יהיה כל כך חזק, עד שכל אומות העולם יראו אותו, ייהנו ממנו ויבחרו ללכת בדרך של תורת ישראל.