המעבר הפתאומי ממצב של חורבן ושממה לגאולה אדירה מעורר תגובה רגשית ופיזית עזה, המשלבת הלם, חרדה ושמחה מתפרצת.
המילים אָז תִּרְאִי מובנות בקרב רוב הפרשנים כלשון ראייה, כאשר ירושלים תראה את בניה שבים אליה מכל עבר. אולם, יש המפרשים מילה זו מלשון יראה ופחד, המתארת את הבהלה שאוחזת באדם לנוכח ישועה פתאומית ובלתי צפויה [אבן עזרא, שד"ל]. בעקבות הראייה או ההלם הראשוני יגיע השלב של וְנָהַרְתְּ, שמשמעותו הארה וזריחה של הפנים מרוב שמחה [רד"ק, מצודת ציון], כמעין קרן אור הבוקעת ומאירה לאחר ספקות [מלבי"ם]. לעומתם, יש מי שמפרש מילה זו כהתרוצצות אנה ואנה מתוך התרגשות [אבן עזרא].
הפסוק ממשיך לתאר תגובה פסיכולוגית מורכבת במילים וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ. הפרשנים מציגים שתי גישות מרכזיות להבנת הניגוד שבין הפחד להתרחבות הלב. הגישה הראשונה מסבירה כי דרכו של אדם להיבהל ולהשתומם כאשר טובה גדולה נופלת בחלקו פתאום. מבחינה פיזית ונפשית, הפחד מכווץ תחילה את הלב מרוב תדהמה, אך מיד לאחר מכן הלב מתרחב מרוב שמחה על השפע [רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם]. הגישה השנייה רואה בכך פחד ממשי: כאשר ירושלים תראה את המוני הגויים צובאים עליה, היא תפחד בתחילה שמא הם באים להרע לה, אך מיד לבה יתרחב כשתבין שהם באים לטובתה ומביאים עמם מתנות [שד"ל].
סיבת הפחד והשמחה מוסברת בהמשך: כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם. עצם הביטוי "יהפך עליך" נושא משמעות מאיימת שמצדיקה את הפחד הראשוני, אך בפועל הכוונה היא שהמוני העמים, השוכנים בפאת מערב מעבר לים, יהפכו את פניהם וינהרו אל ירושלים [שד"ל, מצודת ציון]. ברובד עמוק יותר, יש הקושרים את "המון ים" שמתהפך, לחורבנה העתידי של רומי, שלפי המדרש נוסדה על אי בלב ים, וחורבנה הוא התנאי לבניינה השלם של ירושלים [אהבת יהונתן].
לבסוף, הסיבה להתרחבות הלב נחתמת במילים חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ. המילה "חיל" מתפרשת כעושרם ונכסיהם של אומות העולם [רש"י, מצודת דוד]. בעוד ש"המון ים" מתייחס לשפע שיגיע דרך הים, "חיל גוים" רומז לעושר שיגיע מן העמים דרך היבשה [אבן עזרא], מה שמשלים את תמונת הגאולה שבה כוחם ועושרם של העמים מוגשים לירושלים.