ישעיהו, פרק ס׳, פסוק כ״א

Isaiah 60:21Sefaria

וְעַמֵּךְ֙ כֻּלָּ֣ם צַדִּיקִ֔ים לְעוֹלָ֖ם יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ נֵ֧צֶר (מטעו) [מַטָּעַ֛י] מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֖י לְהִתְפָּאֵֽר׃

באחרית הימים יעבור העם תהליך של זיכוך מוחלט, אם דרך ייסורי הגלות ואם באמצעות גלגולי נשמות, עד למצב שבו וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. בזכות צדקות זו לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, כלומר הם ישבו בארץ ישראל לנצח ללא סכנת גלות, ומשפחותיהם יפרו וירבו בה. התפתחות האומה נמשלת לנֵצֶר, ענף קטן ורך, שהוא למעשה מַטָּעַי, נטיעה שה' משגיח עליה ומצמיח אותה לעץ גדול ויציב. בהיותם מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר, ה' ישמח ויתגאה בהם כיוצר ביצירתו המתוקנת, והם יתרחבו כענפי אילן ויאירו באור רוחני כאדם הראשון קודם חטאו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ׳
פסוק כ״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.