ישעיהו, פרק ס׳, פסוק כ״א

Isaiah 60:21Sefaria

וְעַמֵּךְ֙ כֻּלָּ֣ם צַדִּיקִ֔ים לְעוֹלָ֖ם יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ נֵ֧צֶר (מטעו) [מַטָּעַ֛י] מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֖י לְהִתְפָּאֵֽר׃

יצא לכם פעם לשתול בגינה שתיל קטן ורך, ולראות איך לאט לאט הוא צומח ומתחזק עד שהוא הופך לעץ ענק? כך בדיוק ייראה העתיד של עם ישראל באחרית הימים. הנביא מספר שהעם יעבור תהליך מיוחד של ניקיון וזיכוך. כל הקשיים שהיו לעם ישראל בגלות ינקו אותו, עד שנגיע למצב שבו וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים – העם כולו יהיה טהור וקדוש. בזכות המעשים הטובים האלו, מובטחת לנו הבטחה גדולה: לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. כלומר, עם ישראל יחיה בארץ ישראל לנצח ולעולם לא יצטרך לעזוב אותה שוב.


הנביא מדמה את העם שלנו לנֵצֶר, שהוא ענף קטן ורך שצומח מתוך השורש. גם אם לפעמים אנחנו נראים מעטים וחלשים כמו הענף הזה, אנחנו בעצם מַטָּעַי – הנטיעה הפרטית של ה'. ה' משגיח עלינו בעצמו, והוא יצמיח אותנו להיות עץ גדול וחזק שעומד בזכות עצמו. כשהעץ הזה יגדל, אנחנו נהיה מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. ממש כמו שאדם יצר משהו בשתי ידיו והוא מתמלא בשמחה ובגאווה כשהיצירה שלו יוצאת מושלמת, כך ה' ישמח ויתגאה מאוד בעם ישראל.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ׳
פסוק כ״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.