קרה לכם פעם שהייתם כל כך שקועים במשהו, עד שמישהו היה צריך לטפוח לכם על הכתף כדי שתשימו לב אליו? לפעמים, צרות וקשיים הם כמו טפיחה כזו על הכתף, שנועדה לעורר אותנו לעצור, לחשוב ולתקן את המעשים שלנו. הנביא מספר שוְהָעָם, כלומר בני ישראל, חוו צרות כבדות, אך הם לֹא שָׁב, כלומר הם לא חזרו בתשובה אל ה'. הסיבה לכך הייתה שהם פשוט התבלבלו. במקום להבין שה' הוא הַמַּכֵּהוּ, ושהוא זה שהביא עליהם את הקשיים כדי שישפרו את דרכם, הם חשבו שזה קרה להם סתם במקרה. בגלל הטעות הזו, הם וְאֶת ה' צְבָאוֹת לֹא דָרָשׁוּ. הם לא פנו אל ה' כדי לבקש עזרה, כי הם הסתכלו רק על האויבים הרגילים שעמדו מולם, ולא השכילו להבין שה' הוא זה שמכוון את הכול באמת.
ישעיהו, פרק ט׳, פסוק י״ב
וְהָעָ֥ם לֹא־שָׁ֖ב עַד־הַמַּכֵּ֑הוּ וְאֶת־יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.