יצא לכם פעם להסתכל על בעל חיים ולחשוב מה קורה כשהוא משנה כיוון? כשהוא צועד קדימה, הוא הולך בעקבות הראש שלו, אבל כשהוא נסוג והולך אחורה, נראה כאילו הזנב הוא זה שמוביל אותו. הנביא ישעיהו משתמש בדוגמה הזו כדי להסביר לנו על המנהיגים של העם.
כשהעם הולך קדימה בדרך הטובה של ה', הוא בוחר ללכת אחרי הרֹאשׁ. הראש הוא הזָקֵן, אדם חכם עם המון ניסיון חיים, והנְשׂוּא פָנִים, אדם חשוב שכולם מכבדים אותו בזכות המידות הטובות שלו. לעומת זאת, כשהעם עוזב את הדרך הישרה והולך אחורה, הוא מתחיל ללכת אחרי הזָנָב. הזנב הוא נָבִיא מוֹרֶה שֶּׁקֶר. המילה מוֹרֶה פירושה מלמד, כלומר אדם שמדריך את העם להאמין בשקרים. נביאי השקר האלו היו אנשים שפלים, שכל מה שעניין אותם היה להשיג לחם ויין מהעשירים. כדי למצוא חן בעיניהם, הם היו ממציאים נבואות טובות ושקריות.
הנביא מסביר לנו את כל זה בעצמו כדי שלא נטעה ונחשוב שכל מנהיג הוא ראש ושכל האנשים הפשוטים הם הזנב. הוא מדגיש שנביא שקר הוא לעולם לא חלק מהראש, אלא רק זנב. בסופו של דבר, כשיגיע הזמן לעשות צדק ולתקן את המצב, גם המנהיגים החכמים וגם נביאי השקר יאבדו את מקומם.