תארו לעצמכם מלך רגיל שיש לו צבא חזק. בדרך כלל, המלך מאוד גאה בחיילים הגיבורים שלו ורוצה לשמור עליהם. אבל מה קורה כשכולם, מהכי חזק ועד הכי חלש, מתנהגים בצורה לא טובה? הנביא מסביר לנו שה' לא מתנהג כמו מלך בשר ודם. לכן נאמר עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח אֲדֹנָי. ה' לא שמח בצעירים החזקים של העם ולא מגן עליהם, כי הכוח הפיזי שלהם לא באמת משנה כשהם בוחרים בדרך רעה. בדיוק כמו שאנחנו שמחים כשמשהו מצליח לנו, כך כשאנשים עושים מעשים רעים, ה' כביכול נעצב.
בדרך כלל, ה' מרחם מאוד על החלשים בחברה. אבל כאן כתוב וְאֶת יְתֹמָיו וְאֶת אַלְמְנוֹתָיו לֹא יְרַחֵם. הסיבה לכך היא שכולם, מגדול ועד קטן, מחזק ועד חלש, בחרו להתנהג בצורה לא נכונה.
הנביא מתאר לנו שלוש מדרגות של התנהגות רעה שהעם הגיע אליהן. קודם כל, כִּי כֻלּוֹ חָנֵף, כלומר הם היו צבועים. כלפי חוץ הם העמידו פנים שהם אנשים טובים, אבל בתוך הלב שלהם הם היו רעים. שנית, נאמר שהעם הוא מֵרַע, כלומר הם ממש עשו מעשים רעים בפועל. ולבסוף, וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה, הם דיברו מילים לא יפות ולא מכובדות, והגיעו למצב כזה נמוך שהם אפילו לא התביישו שכולם יראו וישמעו אותם מתנהגים כך.
היינו מצפים שאחרי שהעם ירגיש את התוצאות של המעשים שלו, הוא יבין שצריך לתקן, יקח את הדברים לתשומת לבו ויבקש סליחה. אבל העם לא עשה זאת ולא חזר בתשובה. בגלל זה, בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה. הכעס על המעשים שלהם לא נרגע, והיד כביכול נשארת מושטת כדי להמשיך ללמד אותם לקח, אפילו כשהם רחוקים מהבית שלהם, עד שיבינו שעליהם לשנות את ההתנהגות שלהם ולחזור לדרך הטובה.