העם מנצל את רחמי ה' וטוען בביטחון כלפיו: הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם אִם־יִשְׁמֹר לָנֶצַח, כלומר האם הוא יחזיק טינה ואיבה לעד ולא יוותר על החטאים. מנגד, ייתכן שאלו דברי הנביא התוהה האם ה' ישמור את חטאתם במקום שישובו אליו באמת. כך או כך, הפסוק חושף פער צורם בין הדיבור למעשה, שכן הִנֵּה דִבַּרְתְּ וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת מלמד שבעוד שהם אומרים מילים יפות בתפילה, בפועל הם ממשיכים במעשיהם הרעים. התנהגות זו מתוארת במילה וַתּוּכָל, המדגישה שהם חטאו ככל שהייתה להם יכולת, ואף הצליחו למרוד בה' בחוצפה.
ירמיהו, פרק ג׳, פסוק ה׳
הֲיִנְטֹ֣ר לְעוֹלָ֔ם אִם־יִשְׁמֹ֖ר לָנֶ֑צַח הִנֵּ֥ה דִבַּ֛רְתְּ וַתַּעֲשִׂ֥י הָרָע֖וֹת וַתּוּכָֽל׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.