עצירת הגשמים הכבדים של תחילת העונה, כך שוַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים, והמציאות שבה וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה בסוף העונה כדי להשקות את התבואה, נועדו לשמש עונש מאת ה' ותמרור אזהרה רוחני לעם. אולם במקום שהבצורת תעורר בושה וחשבון נפש, העם הפגין עזות פנים עד כי וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ. בדומה לאישה ההולכת בפדחת מגולה ואינה מתביישת במעשיה, כך מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם והעם מסרב בתוקף להתבייש במעשיו הרעים או להקשיב לתוכחת הנביאים. חוצפה ואדישות אלו הן למעשה הסיבה הישירה לכך שהגשמים נעצרו.
ירמיהו, פרק ג׳, פסוק ג׳
וַיִּמָּנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְק֖וֹשׁ ל֣וֹא הָיָ֑ה וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זוֹנָה֙ הָ֣יָה לָ֔ךְ מֵאַ֖נְתְּ הִכָּלֵֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.