קרה לכם פעם שעשיתם טעות, וכשהעירו לכם הרגשתם מיד בושה והורדתם את המבט? הנביא מספר לנו על מצב הפוך לגמרי שקרה לעם ישראל. בגלל שהעם עשה דברים רעים ועבד אלילים, ה׳ עצר את הגשמים והביא בצורת קשה. זו לא הייתה סתם תופעת טבע, אלא תמרור אזהרה שנועד לגרום להם לעשות חשבון נפש ולחזור בתשובה. הגשמים הכי חשובים הפסיקו לרדת, גם הרְבִבִים שהם הגשמים החזקים של תחילת החורף, וגם המַלְקוֹשׁ שהוא הגשם היורד בסוף העונה וחשוב מאוד כדי להשקות את התבואה לפני הקציר.
עונש כזה היה אמור לגרום לעם להתבייש מאוד, אבל במקום זה הם התנהגו באדישות ובחוצפה. הנביא אומר להם וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ. המֵצַח הוא החלק העליון של הפנים. כשאנשים מתביישים, הם מסתירים את הפנים שלהם, אבל העם התנהג כמו אדם שעושה חטאים חמורים ולא מתבייש בהם בכלל, אלא הולך בגאווה ובמצח גלוי מול כולם. בגלל החוצפה הזו, מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם, כלומר סירבתם בתוקף להתבייש או להקשיב לתוכחות של הנביאים. חכמים אפילו מסבירים שדווקא בגלל החוצפה ועזות הפנים הזו, הגשמים הפסיקו לרדת.