קריאה אלוהית לתשובה המופנית לדור מורד, ומלווה בהבטחה לגאולה וקיבוץ גלויות אפילו של יחידים. הנביא פונה אל העם בקריאה שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים, כלומר בנים מורדים, פרועים וסרי דרך [רד"ק, מצודת דוד, שטיינזלץ]. המרדנות של העם נבעה דווקא מתוך חיים של שלווה, עונג ושפע רב [רש"י]. הפנייה כאן היא ספציפית ל"בנים", כדי להדגיש שגם אם דור האבות חטא ולא חזר בתשובה, על הבנים מוטלת האחריות לתקן ולשוב [מלבי"ם], והיא מכוונת בעיקרה לעשרת השבטים [אברבנאל].
הנימוק לקריאה זו הוא כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם. רוב הפרשנים מסכימים כי משמעות המילה היא אדנות ושלטון. מאחר שה' הוא האדון והמושל, מן הראוי שהעם ישוב אליו, ואין זה מכבודו של ה' להפקיר את עמו ביד אויביהם [רש"י, מצודת דוד]. השימוש באות בי"ת במילה "בכם" (ולא "אתכם") בא להדגיש קניין עמוק [מלבי"ם]. גישה פרשנית נוספת רואה בביטוי דימוי של אישות: ה' מבטיח לשוב ולהיות לבעל עבור העם, למרות ש"גירש" את דור האבות [רד"ק, מלבי"ם]. מנגד, קיימת דעת מיעוט המפרשת את המילה מלשון קוצה ומאס, אך היא נדחית לטובת הפירוש המרכזי של אדנות, בעלות וקשר אינטימי [רד"ק, אברבנאל].
ההבטחה וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מתייחסת לקיבוץ הגלויות. ה' מבטיח שאפילו אם החוזרים בתשובה יהיו בתכלית המיעוט והדלות, בבחינת אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, הוא יאסוף אותם אליו ולא יניח להם לשקוע ולהיאבד בין הגויים או בין אלו שנותרו במרדם [מצודת דוד, אברבנאל, מלבי"ם]. בהקשר זה, המילה "משפחה" יכולה להתפרש כאומה שלמה, כך שאפילו אם יישארו רק שני יהודים באומה נוכרית, ה' יוציא אותם משם [רד"ק]. בנוסף, מובאת גישה לפיה המיעוט מציל את הכלל: אדם אחד יכול לזכות עיר שלמה, ושניים יכולים לזכות משפחה שלמה, ובזכותם ייצאו כולם מהגלות [רד"ק].
לבסוף, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן. ה' ישיב את הגולים לציון, ושם, בניגוד למלכי ישראל הרשעים שהדיחו אותם בעבר מדרך הישר לעבודה זרה, הוא יעמיד להם מנהיגים ורועים נאמנים שידריכו אותם בדרך של דעה והשכל [מלבי"ם, אברבנאל].