ירמיהו, פרק ל״ב, פסוק ו׳

בעיצומו של המצור הבבלי ובעודו נתון במאסר, מקבל הנביא מסר אלוהי הכולל ציווי מעשי הנראה כסותר את נבואות החורבן. המילים וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אינן המשך של שיחה קודמת, אלא נועדו לחבר מחדש את הרצף העלילתי לאחר שהכתוב האריך בתיאור נסיבות כליאתו. במקביל, יש המפרשים כי הנביא השמיע דברים אלו בכוונה באוזני שומריו כדי לפרסם את הנבואה מראש, וכך הם יוכלו להיווכח בהמשך באמיתותה. לכן הוא חוזר ומכריז כי הָיָה דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר, ופותח בהודעה שקיבל על כך שבן דודו חנמאל עתיד לבוא ולמכור לו את שדהו, שאותו עליו לקנות מתוקף זכות הגאולה.