ירמיהו, פרק ל״ב, פסוק י״ח

ההנהגה האלוהית רואה את כל הדורות כשלשלת אחת, ולכן ה' עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים ומעניק טובה לזרעם של הצדיקים לאורך אלפי דורות. מנגד, הוא פועל במידת הדין וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבוֹת אֶל־חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם, כלומר מעניש אל תוך קרבם של הבנים, אך זאת רק כאשר הם ממשיכים בדרכם הרעה של אבותם. הוא מתואר בתור הָאֵל הַגָּדוֹל המקיף את כל הסיבות והתוצאות בעולם, ובתור הַגִּבּוֹר המסוגל לשנות את מערכות הטבע בדרך פלא. התואר "הנורא" הושמט במכוון מאחר שהנביא ראה את עובדי האלילים שולטים בהיכל ותהה היכן נוראותיו, ולכן הפסוק מסתיים בכך שיְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ, שכן הוא המושל על כל צבאות הבריאה.