ירמיהו מציג סתירה חריפה בין הציווי האלוהי שקיבל לבין המציאות. מצד אחד, וְאַתָּה אָמַרְתָּ, שכן עצם ההודעה המוקדמת של ה' על בואו של חנמאל נחשבת כציווי מפורש: קְנֵה־לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים כדרך הקונים. מצד שני, וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים ועומדת ליפול בידי האויב, ולכן הוא תמה מה התועלת בקניית נכס שיוחרם מיד. אף על פי שירמיהו שיער בעצמו שהקנייה היא אות ורמז לעתיד, טרם ניתנה לו נבואה המבארת זאת, ולכן הוא פונה אל ה' בבקשה להבין את פשר המעשה.
ירמיהו, פרק ל״ב, פסוק כ״ה
וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה קְנֵֽה־לְךָ֧ הַשָּׂדֶ֛ה בַּכֶּ֖סֶף וְהָעֵ֣ד עֵדִ֑ים וְהָעִ֥יר נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.