ה' קיים את השבועה לאבות האומה וביטא את חסדו לדורות כאשר הוציא אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם כדי לתת להם את הארץ. מהלך זה מהווה הוכחה להשגחתו הכללית של ה' על בני האדם, שהם בעלי בחירה חופשית. הפעולה התבצעה וּבְאֶזְרוֹעַ נְטוּיָה, על דרך המשל המדמה את ה' לגיבור מלחמה המניף את זרועו על אויבו בשעת קרב, כאשר האות אל"ף במילה וּבְאֶזְרוֹעַ היא תוספת דקדוקית בלבד. בנוסף, ההוצאה ממצרים לוותה וּבְמוֹרָא גָּדוֹל, ביטוי המצביע על האיום, הפחד והאימה שהטיל ה' על המצרים.
ירמיהו, פרק ל״ב, פסוק כ״א
וַתֹּצֵ֛א אֶת־עַמְּךָ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בְּאֹת֣וֹת וּבְמוֹפְתִ֗ים וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבְאֶזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָ֖א גָּדֽוֹל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.