הרקע ההיסטורי והאישי של הנביא נשזרים זה בזה, כאשר מחוץ לעיר מתנהלת מלחמה, ובתוכה הנביא שרוי במאסר [מלבי"ם]. חֵיל, כלומר צבאות העם [מצודת ציון], מלך בבל צָרִים על ירושלים, כלומר הם מקיפים ומסבבים את העיר כדי להצר ליושביה [מצודת ציון] ומטילים עליה מצור [רש"י]. מצור זה החל בעשרה בטבת בשנת התשע לצדקיהו, והסתיים בכיבוש העיר בשנת האחת עשרה למלכותו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
באותה עת, ירמיהו היה כָלוּא, אסור וקשור [מצודת דוד, מצודת ציון], בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה. הפרשנים מסכימים כי מונח זה מתאר את בית המשמר ובית האסורים. מבחינה לשונית, המילה "מטרה" נגזרת מהשורש נ.ט.ר, המהווה מילה נרדפת לשורש ש.מ.ר, ומציין מקום שבו אסורים נשמרים תחת השגחה [מלבי"ם, רד"ק]. קשר לשוני זה משתקף גם בתרגום הארמי לתורה, המתרגם את המילה "משמר" ל"מטרא" [רד"ק, מצודת ציון]. בית משמר זה, אֲשֶׁר בֵּית־מֶלֶךְ, היה ממוקם בתוך מתחם ארמונו של מלך יהודה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].