גורלו האישי והבלתי נמנע של צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה חרוץ, והוא לֹא יִמָּלֵט מִיַּד הַכַּשְׂדִּים. הוודאות המוחלטת של מסירתו לשבי מודגשת במילה הִנָּתֹן, המעידה כי הוא יימסר בהכרח בְּיַד מֶלֶךְ־בָּבֶל. לאחר שייתפס, ייאלץ לעמוד פנים אל פנים מול כובשו, מצב מוחשי המתואר במילים וְדִבֶּר־פִּיו עִם־פִּיו וְעֵינָיו אֶת־עֵינָו תִּרְאֶינָה. מפגש טעון וישיר זה אינו שיחה שגרתית, אלא מעמד משפט שבו יחרוץ מלך בבל את דינו. הכתוב בוחר להתמקד בעצם הראייה ההדדית, ואינו מפרט כאן את שאר הדברים הנוראים שעתידים להתרחש באותו מעמד.
ירמיהו, פרק ל״ב, פסוק ד׳
וְצִדְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹ֥א יִמָּלֵ֖ט מִיַּ֣ד הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י הִנָּתֹ֤ן יִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְדִבֶּר־פִּ֣יו עִם־פִּ֔יו וְעֵינָ֖יו אֶת־עֵינָ֥ו תִּרְאֶֽינָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.