ירמיהו, פרק ל״ב, פסוק כ״ט

Jeremiah 32:29Sefaria

וּבָ֣אוּ הַכַּשְׂדִּ֗ים הַנִּלְחָמִים֙ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהִצִּ֜יתוּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בָּאֵ֖שׁ וּשְׂרָפ֑וּהָ וְאֵ֣ת הַבָּתִּ֡ים אֲשֶׁר֩ קִטְּר֨וּ עַל־גַּגּוֹתֵיהֶ֜ם לַבַּ֗עַל וְהִסִּ֤כוּ נְסָכִים֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֖עַן הַכְעִסֵֽנִי׃

חורבן ירושלים הוא עונש אלוהי המכוון במדויק נגד מוקדי העבודה הזרה. הַכַּשְׂדִּים וּבָאוּ ממש אל תוך העיר, וְהִצִּיתוּ ויבעירו אותה באש. מעשה השריפה יופנה במיוחד כלפי וְאֵת הַבָּתִּים הגדולים והגבוהים שבעיר, שעל גגותיהם התושבים קִטְּרוּ והעלו עשן של בשר או קטורת, וְהִסִּכוּ ושפכו נסכים. העם ידע היטב שלאלילים אלו אין כל כוח, וכל מטרת הפולחן הפומבי הייתה לְמַעַן הַכְעִסֵנִי, כדי להכעיס את ה' במכוון.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ח
פסוק ל׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.