ירושלים עוררה את כעסו של ה' ברציפות לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ בימי שלמה המלך, שכן כבר אז דבקה בה עבודה זרה. העיר התקיימה עד כה רק משום שה' השהה את כעסו, אלא שעל פי מעשיה היא הייתה ראויה להיחרב מזמן, כִּי עַל־אַפִּי וְעַל־חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר הַזֹּאת. כעת מבקש ה' לַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנָי, אך חורבן זה נועד למעשה להציל את עם ישראל. ה' תולה את הקלקול במקום עצמו ומכלה את זעמו בעצים ובאבנים של העיר, כך שהיא משמשת כמגן הסופג את הכעס האלוהי במקום העם.
ירמיהו, פרק ל״ב, פסוק ל״א
כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י הָ֤יְתָה לִּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנ֣וּ אוֹתָ֔הּ וְעַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה לַהֲסִירָ֖הּ מֵעַ֥ל פָּנָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.